מלך עלוב

מאמר מתוך: עלון הקודש 17

פגיעה במלך תאילנד

בתאריך ה - 23.11.11 למנינם, התפרסם פסקו של בית המשפט התאילנדי: 20 שנה בכלא על SMS שפגע במלך.

משפחת המלוכה נחשבת לנושא רגיש במיוחד, ואמפון תגנופקל בן ה-61 שילם מחיר כבד לאחר שהורשע בשליחת מסרונים שהעליבו את בית המלוכה.

משפחת המלוכה נחשבת לנושא רגיש בתאילנד. המלך פומיפון אדוניאדט הוא המלך המדובר (מת ב – 13 באוקטובר 2016) עלה על כס המלוכה משנת 1947 ונחשב למונרך (שלטון יחיד) הותיק ביותר בעולם. בני עמו מחשיבים אותו לחצי אל. ולכן מחמירים בענישה כלפיו.

ואמפון יצא בזול, שכן ארבע שנים אחר כך ב - 09.08.15 התפרסם פסק בית המשפט של המדינה האסייתית, לפונגסאק סריבונפנג, על שישה פוסטים שפרסם ברשת החברתית, 30 שנה בכלא.

ארגון זכויות מקומי בשם iLaw מספר: שלמעלה מ - 56 מקרים דומים, הסתיימו בצורה כזו.

חוקי מדינות העולם, גם ללא שלטון מונרכי הבינו שצריך לתת משנה תוקף לכל עובד ציבור, שכן הוא חלק משלטון החוק, כך שבישראל למשל, נחקק חוק "העלבת עובד ציבור", העבירה מופיעה בסעיף 288 לחוק העונשין, שזה לשונו: "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי, או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט - 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

פגעת במלך תשלם...

בעידן המודרני והחופשי כיום, קשה לנו לתפוס בשכלינו מהו מושג של מלך. כדי שנקבל את האינדיקציה הדרושה לכך, נראה את מימרת חז"ל בגמרא בכתובות (דף יז עמוד א):

מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול.

פגעת במלך – תשלם. והתשלום יהיה כואב מיידי ומהיר.

ואם במלך בשר ודם עסקינן, מה נאמר על פגיעה במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבידו נפש כל חי?

השאלה מתעצמת ביותר, למה לא רואים את העונש על בזיון מלך מלכי המלכים, כמו שרואים את העונש על בזיון מלך בשר ודם?

הנהגת מלך מלכי המלכים

הנהגת ה' המופלאה, לתת לכל אחד את הבחירה וההחלטה באופן אבסולוטי, לפעמים יוצר בציבור הרחב תחושה של קרירות, שכן איה גבורותיו ונפלאותיו של מלך מלכי המלכים ששומע בזיונו ושותק?

התמיהה הגדולה הזו לא רק קשה לאיש הישראלי במאה ה - 21, השאלה הייתה קשה לגדולי אומתנו ומהם: ירמיה הנביא, ודניאל איש חמודות בימות בית המקדש הראשון. וכפי שמספרת הגמרא ביומא (דף סט עמוד ב):

משה שיבח את הבורא בתארים: האל הגדול הגיבור והנורא. וכשבא ירמיה אמר: נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו? לא אמר נורא. וכשבא לאחריו דניאל, אמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? לא אמר גבור.

הרי לנו שגדולי האומה החליטו, בעקבות הסתר פנים שהיה בתקופתם, שלא לומר ולשבח את מידותיו של הבורא.

וממשיכה הגמרא ומספרת:

כשהגיעו אנשי כנסת הגדולה [הוא המוסד העליון של חכמי ישראל מסוף נביאי ישראל האחרונים לתחילת תקופתם של ראשוני חז"ל, חכמי תקופת המשנה], לתקן את נוסח וסדר התפילות, תיקנו לומר שוב האל הגדול הגיבור והנורא, ואמרו: אדרבה, זו היא גבורתו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו - שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.

"מלך עלוב"

לצערינו, הכפירה חוגגת, זה כבר לא בושה לדבר ככופר, הכופר המצוי יכול לכפור בבריאה ולחשוב שנוצר מקוף (תאוריית דארווין), או משיירי פצצה (תאוריית סטיבן הוקינג), ולהיחשב כנורמלי, ואפילו לאדם משכיל.

לא די בזה, אלא ששומעים מידי פעם נאצות כלפי שמים. וכבר אמרו חז"ל על זה בגמרא בגיטין (דף נו עמוד ב) אבא חנן אומר: "מי כמוך חסין יה" (תהילים פט, ט) - מי כמוך חסין וקשה, שאתה שומע ניאוץ וגידוף של רשע ושותק. דבי רבי ישמעאל תנא: "מי כמוכה באלים ה'" (שמות טו, יא) - מי כמוכה באילמים.

רבי משה קרודובירו (מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16), בתחילת ספרו תומר דבורה מבאר, כי על זה קראו בספרי היכלות (פרק יח) להשם יתברך: "מלך עלוב", כי אין לך עלבון גדול מזה, שבחיים שהוא יתברך שופע באדם, ובאברים שהכין לו לעבדו יחטא לו, וימשול בזה למלך, שנתן לעבדו מעות לקנות לחם, שיתפרנס בו, בא העבד, וקנה מהמעות מקל להכות לאדונו, היש לך עבד רע גדול מזה, ועם כל זה השם יתברך הוא עלוב, ועובר על פשע, ומאריך אפו, כל שכן לנוצר מטפה סרוחה, שראוי לעבור על מדותיו. [הובא גם בראשית חכמה שער היראה סוף פרק י].

הבטחה לשנה טובה

וכשאנו עומדים בתחילתה של שנה, תיקנו לנו חז"ל בתפילות להזכיר שוב ושוב, שהקב"ה מלך, "ומלכותו בכל משלה", כדי שנזכור תמיד שהגם שלפעמים נראה שהוא "מלך עלוב", אסור לנו לנצל את זה, תפקידנו להראות ולפרסם את מלכותו, ולהישמר ולהיזהר שלא למרוד בו. בהנהגה זו לבד אנו קונים לעצמינו הבטחה לשנה טובה ומבורכת.

שנה טובה!!!